ממ"ד בעבודת גמר

אמא שלי כל הזמן ישבה לנו על הראש כדי שנשקיע את מלוא מרצנו בלימודים. מכיתה א' היא לימדה שאותנו שלימודים זה תמיד מעל הכל, לפני חברים, לפני בילויים והנאות החיים.

קודם כל ללמוד ואחר כך לעשות מה שרוצים. אמא כל החיים עבדה קשה. הייתה מנקה בתים של אחרים, משרדים לאחר שעות הפעילות שלהם ועוד.

היא אמרה שאנחנו לא נעבוד כל כך קשה אם נשקיע בלימודים. גם בימים שבהם לא הלכנו לבית הספר משום שלא הרגשנו טוב, היא לא הייתה נרגעת עד שחבר היה מגיע אלינו הבייתה, כדי שנשלים את החומר שהפסדנו באותו היום. איך היא הייתה שמחה שחברים היו באים אלינו כדי ללמוד.

בזכות ההתמדה שלה וההשקעה בנו, הוצאנו כולנו תעודות בגרות ראויות לשבח. ברגע שסיימתי את הצבא, נרשמתי למכללה בראשון לציון ללימודי אדריכלות ועיצוב פנים. אמא ואבא עזרו  לי במימון הלימודים. הם אפילו דאגו לי לדמי כיס. הם עשו הכל כדי שלא אצטרך לצאת ולעבוד במקביל ללימודים, על מנת שאשקיע את כל מרצי אך ורק בלימודים, ושחס וחלילה לא יהיה משום שיטריד אותי ויעסיק אותי.

אחרי שלוש שנים קשות של לימודים, נותרה לי עבודת גמר אחרונה להגשה. בעבודת הגמר יצרתי דגם של בית עם שלושה מפלסים. בקומה התחתונה היה ממ"ד ענק. בבניית ממ"ד היה הרבה שיקול דעת. מיקום ממדים, גודל ממד ועוד. שקומת הכניסה יצרתי יציאה לחצר ענקית עם בריכה, כמו בסרטים. בקומה העליונה יצרתי חדיר סטודיו ענקי עם ג'קוזי. בדגם הזה השתמשתי בכל  האפקטים שלמדנו במהלך שלוש השנים של הלימודים.

הבטחתי להקדיש את הצלחת עבודת הגמר הזאת לאמא ולאבא, כאות תודה על כל העזרה והדרבון לאורך כל הדרך.

הפוסט נכתב והשלח במייל מאת לימור אביבי, מושב הודיה

סיפורים מהממד - סיפורים על המרחב מוגן -