פרוייקט בניית ממ"ד

המצב הדרדר במשפחה במשך כמה שנים טובות, אבל אף פעם לא חשבתי שנגיע למצב הזה. זרקו אותנו מהבית בכזאת אכזריות , 4 נפשות, 2 הוריי אני ואחי.

לא ידענו מה לקחת ומה להשאיר, מה חשוב ושיש לו ערך בשבילנו ומה כדאי להשאיר ולהזניח מאחורינו. האמת שגם לא היה לנו הרבה זמן לחשוב, פשוט לקחנו כל דבר שראינו ושהיה הכרחי ויצאנו לדרכנו ברחובות. כל אחד תפס פינה כדי לאגור כמה שיותר כסף, ישנו בקרטונים, התחבקנו כדי להתחמם, התחלקנו באוכל שכל אחד יהיה שבע כמה שיותר.

אחרי כמה חודשים שמענו שיש פרוייקט באחד הערים לחסרי בית, פרוייקט בניית ממ"ד לכל הומלס, שדרה של ממדים בסיוע מהממשלה, הייתה השתתפות של סכום כספי מועט, לעומת קניית בית בכל מקום אחר. עשינו את דרכינו לאותה עיר, היינו הראשונים שהגענו לשם למזלנו הרב. היה צורך בתהליך לא קצר בהרשמה והתחייבות.

כל משפחה קיבלה ממד, וסידרה את היחידה כרצונה. באותו ממד שלנו היו 2 חדרי ממ"ד, אחד להורים ואחד לאחי ולי. זו הייתה הרגשה טובה לחזור לגור בין 4 קירות, חמימות בלילה. אבא שלי החל לעבוד בעבודה מסודרת ולאט לאט התייצבנו מבחינה כלכלית. ברגע כזה ההנהלה ביקשה מאותה משפחה לחפש דירה בעיר, וכך ייתפנו עוד חדרי ממד לחסרי בית שבמצוקה. משפחות שניצלו את הרגע ולא חיפשו עבודה או הסתדרו בחייהם, התבקשו לעזוב את את היחיד ממ"ד שלהם, זו הייתה הזדמנות כדי להתקדם בחיים לכל אלה שנתקעו בחוץ ולא לאנשים שקפצו על הרעיון כדי להתתפנק.

התחלנו חיים חדשים בעיר חדשה, עבודות חדשות, בית ספר חדש.הרגשנו כאילו התחלנו חיים מחדש, והבטחנו בפה אחד שנעשה כל דבר כדי לא לחזור למצב שהיינו בו.

הפוסט נשלח אלינו במייל בעילום שם

סיפורים מהממד - סיפורים על המרחב מוגן -